תשוש נפש הגדרת "תשוש נפש" מתייחסת למצב המאופיין בליקוי קוגניטיבי ובהידרדרות ביכולת קבלת החלטות, כולל אובדן זיכרון, דיסאוריינטציה, בלבול וקושי בתקשורת ובהבנה.
על פניו, מי שמגיע למצב סיעודי, כלומר – נזקק לעזרה וטיפול באופן קבוע, מקבל תמיכה מהמדינה, בדמות גמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. גמלת סיעוד זו נועדה לספק תמיכה כלכלית ומימון שעות עזרה וטיפול לחולים סיעודיים. ואולם, למרבה הצער, גמלת סיעוד מוגבלת ביחס לצרכים האמיתיים של הנזקקים. לכן מומלץ מאוד לא להסתמך רק עליה, אלא לרכוש מבעוד מועד פוליסת ביטוח סיעודי, למשל של ביטוח סיעודי לאומית. הנה שלוש סיבות הסיבות לכך.
תנאי בסיסי לזכאות של גמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי הינו שהמבקש יהיה לאחר גיל פרישת חובה מעבודה, המוגדר היום כ-67 לגברים ו 62-67 לנשים. ההנחה העומדת בבסיס תנאי זה הינו שבדרך כלל מצב סיעודי מאפיין אנשים בגיל השלישי, ולכן הם האוכלוסיה העיקרית אליה מכוונת גמלת הסיעוד. ואולם יש לכך מחיר כבד למי שהפך לסיעודי בגיל צעיר יותר, כתוצאה מתאונה או מחלה קשה. במקרה כזה הוא לא יהיה זכאי כלל לגמלת סיעוד. מדובר בפער חמור שמותיר ציבור שלם – צעירים סיעודיים – ללא כל מענה מהמדינה.
התנאי השני לקבלת גמלת סיעוד הינו מבחן ההכנסה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, גמלת סיעוד אינה ניתנת אוטומטית לכל מי שזקוק לה, אלא רק למי שהכנסותיו הכוללות, מכל המקורות, הינן מתחת לתקרה מקסימלית המשתנה מעת לעת. ההכנסות הנלקחות בחשבון הינה משכורת – למי שממשיך לעבוד מעבר לגיל פרישת חובה, פנסיה, שכר דירה ותקבולים שונים. התוצאה היא שאנשים רבים אינם זכאים לגמלת סיעוד גם אם הם משתכרים מעט מעל הרף שנקבע. כך נוצר מצב אבסורדי שבו דווקא אלה שיכולים להרשות לעצמם פחות – נותרים ללא מענה סיעודי ראוי.
הבעיה השלישית נעוצה בעובדה שגם מי שכבר נמצא זכאי לגמלת סיעוד – יגלה עד מהרה שהיא רחוקה מלענות על צרכיו. הסיוע שמוענק במסגרת גמלת סיעוד בא לידי ביטוי לרוב במספר שעות טיפול שבועיות, בהתאם להערכת מצב תפקודי, או בהמרתן לקצבה כספית. אך במציאות, חולה סיעודי זקוק לעיתים להשגחה וסיוע סביב השעון – טיפול שעלות מימונו החודשי גבוהה במיוחד. גמלת סיעוד אינה מצליחה לגשר על הפער בין התמיכה הממשלתית ובין הצרכים בפועל, מה שמוביל לכך שמשפחות רבות נאלצות להוציא סכומים גבוהים מכיסן.
ברור, אם כן, שגמלת סיעוד לבדה איננה יכולה לספק רשת ביטחון מספקת למקרים סיעודיים, ויש צורך במעטפת כספית נוספת. עבור חברי קופת חולים לאומית, הפתרון הוא ביטוח סיעודי לאומית. 'ביטוח סיעודי לאומית' הינו פוליסה קבוצתית, המופעלת עבור הקופה באמצעות חברת הביטוח מנורה. ביטוח סיעודי לאומית מציע פתרון רחב ומקיף, שאינו תלוי בגיל, הכנסה או מספר שעות טיפול. כאשר חבר לאומית מגיע למצב סיעודי מופעלת הפוליסה של ביטוח סיעודי לאומית המבטיחה לו קצבה חודשית קבועה – וכך מעניקה שקט נפשי למבוטח ולבני משפחתו.
הגדרת מצב סיעודי יכולה להתבסס על אחד משני קריטריונים – או תלות בעזרת הזולת בשל אי-יכולת לבצע באופן עצמאי שש פעולות יומיום בסיסיות (מבחן ADL) או אבחון של האדם כ"תשוש נפש" עקב מחלות מנטליות כמו אלצהיימר או דמנציה. ההבדל הינו בכך שגמלת סיעוד של ביטוח לאומי ניתנת באופן מדורג בהתאם לחומרת המצב הסיעודי, בעוד שגובה קצבת הסיעוד הביטוחית הינו פועל יוצא של מועד ההצטרפות של המבוטח לביטוח סיעודי לאומית, והאם הוא מתגורר בביתו או במסגרת חוץ-ביתית.
למידע נוסף:
תשוש נפש הגדרת "תשוש נפש" מתייחסת למצב המאופיין בליקוי קוגניטיבי ובהידרדרות ביכולת קבלת החלטות, כולל אובדן זיכרון, דיסאוריינטציה, בלבול וקושי בתקשורת ובהבנה.
מבחן מיני מנטל (MMSE) מבחן מיני מנטל (MMSE) הינו כלי נפוץ להערכה קוגניטיבית של חולים ומטופלים. הבדיקה, שנערכת על ידי אנשי מקצוע
מצב סיעודי הגעה לנקודה בה נדרש טיפול ממושך במוסד סיעודי היא חשש אמיתי ומבוסס עבור אנשים רבים. למרות שהנושא נתפס בטעות ככזה
בדקו את זכאותכם למימוש תביעה סיעודית ללא עלות!
" הפרטים והמידע שאתה מוסר ייאספו ויישמרו במאגרי החברה וישמשו בין היתר לצורך יצירת קשר עימך והצעת שירותי החברה לך, בהתאם למדיניות הפרטיות.
* השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי או אחר והסתמכות האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד. השירות אינו משפטי.