גמלת סיעוד של ביטוח לאומי ניתנת כתמיכה לקשישים סיעודיים בעלי הכנסות נמוכות. הקריטריון המרכזי על פיו ניתנת גמלת סיעוד הינו צורך בעזרה יומיומית בגלל ירידה תפקודית או מנטלית. לצורך כך נקבעו שבעה תבחינים המאששים את קיומו של המצב הסיעודי וקובעים את רמת גמלת הסיעוד שיקבל הקשיש.

גמלת סיעוד

תשישות נפש

תבחין זה הוא היחיד שעומד בפני עצמו, ואינו דורש תבחינים נוספים לצורך קבלת גמלת סיעוד. תשישות נפש היא מצב של ירידה מנטלית וקוגנטיבית, המגיעה לרוב כתוצאה ממחלות זיקנה כגון דמנציה ואלצהיימר. מצב זה פוגע בתפקודים של כושר שיפוט וכושר התמצאות, עד כדי סיכון הקשיש עצמו או סביבתו. האבחון מתבצע באמצעות נוירולוג או פסיכוגריאטר, ודי בדיאגנוזה שלו כדי לבסס מצב סיעודי המזכה בגמלת סיעוד.

ששת התבחינים הבאים אינם עומדים בפני עצמם, אלא נדרשים לפחות שלושה מהם לצורך קביעת מצב סיעודי. כמו כן בכל אחד מהם מוגדרות דרגות חומרה שונות. ככל שהמצב התפקודי נמוך יותר, כך רמת גמלת הסיעוד, מבין שש דרגות גמלת סיעוד אפשריות, תהיה גבוהה יותר.

ניידות בבית

ניידות בבית הינה היכולת ללכת ללא עזרה. ככל שהאדם נזקק באופן קבוע לתמיכת אדם אחר, סובל מחוסר שיווי משקל / נפילות או שהוא משתמש בכסא גלגלים, הוא נחשב למי שמוגבל בניידות.

מעברים

המושג 'מעברים' בכל הקשור לגמלת סיעוד מתייחס ליכולת לעבור ממנח למנח – שכיבה, ישיבה ועמידה. ככל שהאדם מתקשה במעברים, כמו למשל קושי לעבור ללא עזרה משכיבה לישיבה או מעמידה לישיבה, מסומן סעיף זה כמגבלה, בהתאם לחומרת המצב.

התלבשות והתפשטות

בסעיף זה נבדקת היכולת של הקשיש להכין לעצמו את הבגדים, ללבוש ולפשוט אותם. גם המוגבלות בסעיף זה לצורך קביעת רמת גמלת הסיעוד היא מדורגת – החל ממי שצריך להתלבש תחת השגחה של מישהו אחר מחשש לנפילה, דרך מי שזקוק לעזרה בהכנת הבגדים אך מתלבש בעצמו, ועד מי שזקוק לעזרה קבועה בלבישת חלק מהבגדים או כולם.  

התלבשות והתפשטות

בסעיף זה נבדקת היכולת של הקשיש להכין לעצמו את הבגדים, ללבוש ולפשוט אותם. גם המוגבלות בסעיף זה לצורך קביעת רמת גמלת הסיעוד היא מדורגת – החל ממי שצריך להתלבש תחת השגחה של מישהו אחר מחשש לנפילה, דרך מי שזקוק לעזרה בהכנת הבגדים אך מתלבש בעצמו, ועד מי שזקוק לעזרה קבועה בלבישת חלק מהבגדים או כולם.  

רחצה

בדומה לסעיף ההתלבשות, גם בסעיף זה נבדקת היכולת להכין את כל הנדרש לרחצה וכן את מידת התלות בזולת בביצוע הרחצה עצמה – מסיוע בהכנות, דרך השגחה ועד עזרה בפועל, לרחיצת חלק מהגוף או כולו.

אכילה

סעיף זה בודק את היכולת להכין מזון ולחמם אותו, וכן לאכול ולשתות – האם נדרשת עזרה, כמה ובאיזה שלב, במידרג שבין עזרה בהכנות / חימום / חיתוך אך עם יכולת אכילה עצמאית, ועד צורך בעזרה או תלות מוחלטת בזולת בעת האכילה.

קצבת סיעוד

שימוש בתבחינים לצורך קצבת סיעוד

בדומה לגמלת סיעוד, גם קצבת סיעוד הניתנת מטעם הביטוח הסיעודי, עושה שימוש בשבעת התבחינים הללו: כדי שאדם יוכר כבעל מצב סיעודי לצורך קבלת סיעוד, עליו לעמוד באחד משני הקריטריונים – או תשישות נפש, או צורך בעזרה קבועה בלפחות שלושה מתוך ששת התבחינים התפקודיים. עם זאת, בניגוד לגמלת סיעוד, בכל הקשור לקצבת סיעוד אין דירוג בהתאם לחומרה. ישנם שני מצבים בלבד: זכאות לקצבת סיעוד או אי-זכאות. אבחון של תשישות נפש, או לחילופין קביעת תלות מרובה בעזרת הזולת בשלושה תבחינים, מכניסה את הנבדק תחת ההגדרה של סיעודי ומזכה אותו בקצבת סיעוד. קצבת הסיעוד אינה מדורגת, ומצב חמור יותר לא יזכה בקצבת סיעוד גבוהה יותר! הבדל נוסף הוא שקצבת הסיעוד ניתנת אך ורק על סמך המצב הסיעודי, ללא תנאים נוספים, בעוד שגמלת סיעוד ניתנת בתנאים מגבילים – רק לאנשים לאחר גיל פרישה, תחת מבחן הכנסה, ובכפוף לכך שאינם מקבלים תמיכה אחרת מהמדינה. קצבת סיעוד, כאמור, אינה תלויה בגורמים אלו, והיא ניתנת רק בהתאם לתנאי הפוליסה ככל שאדם מוכיח את מצבו הסיעודי.

למידע נוסף:

תשוש נפש

תשוש נפש הגדרת "תשוש נפש" מתייחסת למצב המאופיין בליקוי קוגניטיבי ובהידרדרות ביכולת קבלת החלטות, כולל אובדן זיכרון, דיסאוריינטציה, בלבול וקושי בתקשורת ובהבנה.

מצב סיעודי

מצב סיעודי הגעה לנקודה בה נדרש טיפול ממושך במוסד סיעודי היא חשש אמיתי ומבוסס עבור אנשים רבים. למרות שהנושא נתפס בטעות ככזה