דרגות סיעוד בביטוח לאומי: מה חשוב לדעת אם אתה מתמודד עם סכרת?

כאשר מדובר על סכרת ביטוח לאומי, חשוב להבין שהמחלה עצמה – כשלעצמה – אינה מזכה אוטומטית בקצבת סיעוד או בדרגה מסוימת של זכאות. הביטוח הלאומי לא בוחן את שם המחלה, אלא את ההשפעה שלה על התפקוד היומיומי של האדם. עם זאת, סכרת היא מחלה כרונית שידועה בכך שהיא מחמירה בהדרגה, ולעיתים משפיעה על תפקודים רבים – ולכן היא בהחלט עשויה לשמש בסיס להגשת בקשה להכרה ב־דרגות סיעוד ביטוח לאומי.

מעריך מטעם הביטוח הלאומי מגיע לביתו של המבוטח כדי לבצע את מה שמכונה "מבחן תלות". במהלך הבדיקה, הוא בוחן את יכולת האדם לבצע פעולות בסיסיות – לא על סמך האבחנה הרפואית, אלא על סמך התפקוד בפועל. אצל חולי סכרת, ייתכנו מגבלות משמעותיות: בעיות שיווי משקל, חוסר תחושה ברגליים (נוירופתיה סוכרתית), ירידה בכושר הראייה, חולשה כללית, ולעיתים גם הידרדרות קוגניטיבית. כל אלה יכולים להשפיע על היכולת להתנייד, לרחוץ, לאכול, להתלבש – ולהיות עצמאים.

הסיכוי לקבל דרגת סיעוד ביטוח לאומי משתפר כאשר מדובר במבוטח סכרת מבוגר שסובל ממחלה מתקדמת, סיבוכים רפואיים, תלות בטיפול תרופתי או פיזי, או קושי ניכר בהתנהלות יומיומית. גם מי שמקבל אינסולין בהזרקה, חווה נפילות חוזרות או זקוק להשגחה בגלל ירידות סוכר – עשוי בהחלט להיחשב כזכאי.

עם זאת, בגלל שההערכה מבוססת על התרשמות ולא תמיד משקפת את המציאות – במיוחד אם הנבדק "מתאמץ להרשים" את המעריך – חשוב להכין מראש את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ולתאם ציפיות עם הגורם המלווה את הבדיקה.

כאן בדיוק נכנס לתמונה הליווי של גוף מקצועי כמו מגן מומחים, שמכין את הקרקע, מסביר מה חשוב להדגיש בבדיקה, ועוזר להציג את ההשפעה האמיתית של הסכרת על התפקוד. כך גדל הסיכוי שהמעריך יבחן את המצב לעומק – ושהמבוטח יקבל את הדרגה שמגיעה לו באמת